בן נרגס (זלפה) ואפרים, נולד בשנת 1925 בעיר העתיקה בירושלים, בה גדל ולמד ובה החל לעסוק בעבודתו כפועל-בניין שמקצועו סייד. היה בין מגיניה ולמענה נפל. יצחק הצטרף למחתרת "לוחמי חירות ישראל", בה כונה בשם "יעקב".

בראשית מלחמת-העצמאות עבר לחטיבת ירושלים. היה כל הזמן בעיר העתיקה, שם שמר והדף התקפות. ביום כניעת העיר נפל גם הוא. בקרב האחרון נפצע קשה, ומחוסר טיפול מת מפצעיו ביום כ"ב באייר תש"ח (31.5.1948). נקבר בשייח'-באדר ב'. השאיר אחריו אישה וילד.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

יצחק הונצח באנדרטת הלח"י.